עורך דין מומחה לענייני משפחה, גירושין צוואות, ירושות, ייפוי כוח מתמשך, לשון הרע, אזרחי
עורך דין לענייני משפחה
אליהו נאוי 24, באר שבע
יגאל אלון 94, תל אביב
מקס נורדאו 13, אשדוד
האופה 7, אשקלון
יעבץ 2, ירושלים
שדרות גיבורי ישראל 24, נתניה
עורכי דין דיני משפחה וחדלות פירעון
עורך דין לענייני משפחה
עורך דין לענייני משפחה, גירושין, צוואות וירושות , ייפוי כוח מתמשך, דיני משפחה
עורך דין לענייני משפחה
משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושה בראשון לציון
עורך דין לענייני משפחה
ייעוץ אונליין
ייעוץ אונליין
דיני משפחה, ירושה וצוואות, גישורים ואפוטרופסות בכפר סבא ורמת גן
עורך דין לענייני משפחה
דיני משפחה, הגירה והסדרת מעמד בישראל
עורך דין הגירה
מומחית לייפוי כוח מתמשך, צוואות, ידועים בציבור וחוזים דיור מוגן
עורך דין לענייני משפחה
משרד עורכי דין לענייני משפחה, צוואות, ירושות ומקרקעין
עורך דין לענייני משפחה
עוו"ד לדיני משפחה, עריכת הסכמים, גירושין, ייצוג משפטי, הליכי גישור, ירושות וצוואות, חדלות פירעון והסדרי חובות
עורך דין לענייני משפחה
עורך דין לדיני משפחה, צוואות וירושות ותהליכי גישור בירושלים
עורך דין לענייני משפחה
משרד עורכי דין לדיני משפחה בראשון לציון
עורך דין לענייני משפחה
עורכת דין לדיני משפחה ומעמד אישי
עורך דין לענייני משפחה
עורכת דין לדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל, נזקי גוף, דיני משפחה, דיני עבודה ונוטריון
עורך דין הגירה
עו"ד לדיני משפחה, גירושין, פירוק שיתוף, הסכמי גירושין ,צווי הגנה . תאונות דרכים ותאונות פח,תביעות ביטוח. דיני תעבורה .ניסיון של 15 שנה.
עורך דין לענייני משפחה
הרצל 53 קומה 8, נתניה
אבא הילל 14, רמת גן
איינשטיין 58, חיפה
סביון 30, חריש
פתח תקווה
בנין קורן 2, חדרה
דיני משפחה וגירושין בתל אביב - עורכת דין ומגשרת
עורך דין לענייני משפחה
כאשר נתגרש, מה יישאר לי אצלי ומה ייקח לו אתו בן זוגי? חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כיצד יחולק רכוש בני זוג נשואים, כשהזוג מתגרש (הנחיות החוק ישימות רק כשאין הסכם ממון המפרט ענין זה במפורש).
מהו צו הרחקה? מתי כדאי לבקש צו הרחקה? איך מבקשים צו הרחקה? מה קורה אם מבקשים צו הרחקה בתואנות שווא?
הליך גירושין הוא הליך מורכב ולא נעים. הליכי גירושין במקרים רבים מתנהלים במקביל ב-2 ערכאות הן בבתי משפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים...
דיני משפחה בישראל הם הרבה מעבר לאוסף של חוקים ותקנות; הם המראה המשפטית של החיים האישיים, האינטימיים והרגישים ביותר שלכם. זהו התחום המשפטי היחיד שבו הרגש והחוק שלובים זה בזה לבלי הפרד, ובו הכרעות שיפוטיות מעצבות גורלות של משפחות שלמות לשנים רבות קדימה. בין אם אתם עומדים בפני פירוק התא המשפחתי, בונים זוגיות חדשה, מתכננים את העברת ההון הבין-דורית או מתמודדים עם אתגרים מורכבים כמו אימוץ ופונדקאות – ההבנה של המערכת המשפטית היא הכלי החזק ביותר שבידכם. המדריך הבא נכתב כדי להעניק לכם את הידע, הביטחון וההבנה המעמיקה הנדרשים כדי לקבל החלטות מושכלות בצמתים הקריטיים של חייכם.
כאשר אתם נכנסים לעולם דיני המשפחה בישראל, הדבר הראשון שעליכם להבין הוא שאתם פועלים בתוך מערכת משפטית ייחודית בעולם, המאופיינת בדואליות מובנית. מצד אחד עומדת מערכת בתי המשפט לענייני משפחה (האזרחית), ומנגד עומדת מערכת בתי הדין הרבניים (הדתית).
סמכויות השיפוט של שתי הערכאות הללו חופפות בנושאים רבים, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות. המצב הזה יוצר תופעה משפטית המכונה "מרוץ הסמכויות". המשמעות המעשית היא דרמטית: הצד שמקדים ומגיש תביעה לערכאה הנוחה לו, הוא זה שלעיתים קרובות קובע את הטון של ההליך כולו ואת אופי הפסיקה שתתקבל.
עליכם לדעת כי לכל ערכאה ישנה גישה שיפוטית שונה, הנובעת ממקורות הדין השונים (הדין העברי מול הדין האזרחי-חילוני). בעוד שבית הדין הרבני פוסק על פי ההלכה היהודית, בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי החוק האזרחי ופסיקות בית המשפט העליון. הבדלים אלו עשויים להשפיע באופן ניכר על התוצאה הסופית בנושאים כמו מזונות אישה, כתובה, חלוקת זכויות סוציאליות ומוניטין עסקי.
לכן, הצעד הראשון בכל משבר משפחתי חייב להיות ייעוץ אסטרטגי עם עורך דין לענייני משפחה מנוסה, שידע לנתח את המקרה הספציפי שלכם ולהמליץ היכן נכון לכם לנהל את המערכה – האם למהר לבית הדין הרבני או שמא עדיף להגיש תביעות בבית המשפט למשפחה. החלטה זו היא קריטית ובלתי הפיכה במקרים רבים.
חשוב שתכירו את השינוי המהותי שנכנס לחיינו בשנים האחרונות בדמות "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה". החוק קובע כי לא ניתן עוד לרוץ ולהגיש תביעות משפטיות (למעט במקרים דחופים וסעדים זמניים) באופן מיידי.
לפני הכל, חובה להגיש "בקשה ליישוב סכסוך". בקשה זו מקפיאה את המצב המשפטי ופותחת תקופת המתנה, שבמהלכה הצדדים מוזמנים לפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין. מטרת הפגישות היא לבחון האם ניתן לפתור את הסכסוך בדרכי נועם, באמצעות גישור, ולמנוע את ההסלמה והנזק הכרוכים בניהול הליכים משפטיים ארוכים.
בשלב זה, אתם עדיין לא מיוצגים בתוך חדר הגישור עצמו, אך הליווי המשפטי החיצוני הוא קריטי. עליכם להגיע לפגישות המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) כשאתם מבינים את זכויותיכם ואת האלטרנטיבות העומדות בפניכם. אם הניסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה לא צולח, רק אז נפתחת הדלת להגשת תביעות משפטיות. תקופה זו היא חלון הזדמנויות קריטי שבו ניתן לעצב הסכם גירושין כולל, שיחסוך מכם שנים של דיונים, הוצאות כספיות אדירות ועוגמת נפש לילדים. עורך דין משפחה המלווה אתכם ידע לנהל את המשא ומתן מאחורי הקלעים ולנסח עבורכם הסכם שמגן על האינטרסים שלכם בטווח הארוך.
חלוקת הרכוש בגירושין היא לרוב הסוגיה הכלכלית המורכבת ביותר. החוק בישראל קובע את עיקרון "איזון המשאבים", לפיו כל הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג במהלך החיים המשותפים, החל מיום הנישואין ועד למועד הקרע (המועד בו החל הסכסוך), אמורים להתחלק שווה בשווה. זה נשמע פשוט, אך המציאות מורכבת הרבה יותר. הרכוש המשותף אינו כולל רק את דירת המגורים, הרכב וחשבון הבנק המשותף. הוא כולל גם נכסים "בלתי מוחשיים" ונכסי קריירה שהשווי שלהם יכול להיות עצום.
כאשר אתם ניגשים לחלוקת הרכוש, עליכם לקחת בחשבון את הזכויות הסוציאליות שנצברו: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, אופציות ומניות (במיוחד אם אחד מכם עובד בהייטק). בנוסף, קיים המושג של "מוניטין אישי ועסקי".
אם אחד מבני הזוג פיתח קריירה משגשגת או עסק מצליח במהלך הנישואין, בעוד בן הזוג השני תמך בבית ובילדים ואפשר זאת, הרי שלבן הזוג השני יש זכות בחלק מהשווי של אותו עסק או מוניטין. לצורך כך, נהוג למנות אקטואר (מומחה כלכלי) שמבצע הערכת שווי לכלל הנכסים ומכין טבלאות איזון מדויקות. עורך דין גירושין מיומן ידע לכוון את האקטואר לשאלות הנכונות ולבדוק שלא הוברחו נכסים או הוסתרו כספים טרם מועד הקרע.
המונחים "משמורת" ו"הסדרי ראייה" הולכים ונעלמים מהשיח המשפטי והטיפולי, ומפנים את מקומם למושג הרחב והנכון יותר – "אחריות הורית משותפת". בתי המשפט כיום שמים את טובת הילד במרכז, והתפיסה הרווחת היא שטובתו של הילד היא לקיים קשר משמעותי, רציף ויציב עם שני הוריו. עיקרון זה הוביל לצמצום משמעותי של "חזקת הגיל הרך" (הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם), ולמעבר למודלים של זמני שהות שווים או כמעט שווים, שבהם הילד נהנה משני בתים מתפקדים ופעילים.
בניית הסכם הורות או תוכנית הורית היא מלאכת מחשבת. עליכם לחשוב על הפרטים הקטנים ביותר:
נושאים נפיצים כמו מעבר דירה של אחד ההורים לעיר אחרת, או רצון להגר עם הילדים לחו"ל, דורשים התייחסות משפטית מעמיקה. בית המשפט יבחן שינויים כאלו אך ורק בראי טובת הילד, ולא בראי הנוחות של ההורים. במקרים של סכסוך בעצימות גבוהה, לעיתים ממנה בית המשפט "מתאם הורי" – איש מקצוע טיפולי שמסייע להורים לפתור מחלוקות יומיומיות מבלי לרוץ לבית המשפט על כל דבר ועניין.
סוגיית המזונות עברה טלטלה של ממש בעקבות הלכת בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון. בעבר, הדין העברי הטיל את חובת המזונות באופן כמעט אבסולוטי על האב. כיום, התמונה שונה לחלוטין לגבי ילדים מעל גיל 6. העיקרון המנחה הוא שוויון בנטל הכלכלי בהתאם ליכולות ההורים וזמני השהות. המשמעות היא שכאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת (או זמני שהות נרחבים) והכנסות ההורים דומות, ייתכן מצב של ביטול תשלומי המזונות לחלוטין, כך שכל הורה נושא בהוצאות הילדים כשהם אצלו (מזונות ישירים), ובהוצאות החריגות (חינוך, בריאות) מתחלקים שווה בשווה.
עם זאת, חשוב להבין כי חישוב המזונות אינו נוסחה מתמטית קרה בלבד. בתי המשפט בוחנים את "הכנסה הפנויה" של כל הורה, את פוטנציאל ההשתכרות (ולא רק את התלוש בפועל), ואת צרכי הילדים הספציפיים (כולל מדור – עלות המגורים). המטרה היא למנוע מצב שבו בבית אחד הילד חי בשפע ובבית השני בצמצום. עורכי דין דיני משפחה נדרשים כיום לבצע סימולציות מורכבות של יחסי ההכנסות וזמני השהות כדי להגיע לתוצאה צודקת שתאושר על ידי בית המשפט, תוך הבטחה שצרכיו ההכרחיים של הילד לא ייפגעו לעולם.
מוסד "הידועים בציבור" הוא נפוץ מאוד בישראל, ומשמש פתרון לזוגות שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא דרך הרבנות. עליכם לדעת כי מבחינה משפטית, ידועים בציבור נהנים כמעט מכל הזכויות של זוגות נשואים: זכויות ירושה, זכויות פנסיוניות, ביטוח לאומי וזכויות רכושיות בעת פרידה. עם זאת, ההבדל הגדול הוא בנטל ההוכחה. בעוד שתעודת נישואין היא הוכחה חותכת לזוגיות, ידועים בציבור צריכים להוכיח כי קיימו חיי משפחה וניהלו משק בית משותף תחת קורת גג אחת, וכי הייתה כוונת שיתוף.
הסכנה הגדולה ביותר לידועים בציבור היא העמימות. בעת פרידה, עלול להיווצר סכסוך קשה סביב השאלה "האם היינו בכלל ידועים בציבור?" ו"האם התכוונו לשתף רכוש?". ללא הסכם מסודר, בן זוג עלול למצוא את עצמו נדרש לחלוק דירה שהביא עמו לקשר, רק משום שבן הזוג השני גר בה ושילם חלק מההוצאות. הפתרון המומלץ וההכרחי הוא עריכת "הסכם חיים משותפים" (המקביל להסכם ממון), המגדיר בבירור מה משותף ומה נפרד, ומונע אי-ודאות משפטית בעתיד.
אלימות במשפחה היא תופעה כאובה שיש לה פנים רבות: פיזית, מילולית, נפשית, מינית וכלכלית. המערכת המשפטית מספקת כלי הגנה מידיים לקורבנות אלימות, שהחשוב שבהם הוא "צו הגנה" או "צו למניעת הטרדה מאיימת". צווים אלו ניתנים להוצאה במעמד צד אחד (ללא נוכחות הפוגע בדיון הראשון) ומאפשרים להרחיק את בן המשפחה האלים מהבית, לאסור עליו ליצור קשר, להטריד או לשאת נשק. חשוב להבין כי אלימות כלכלית – שליטה הדוקה על המשאבים, מניעת גישה לחשבונות בנק או יצירת חובות על שם בן הזוג – מוכרת כיום כעילה מוצדקת לנקיטת צעדים משפטיים ולתביעת פיצויים נזיקיים.
במצבים אלו, הליווי המשפטי הוא לא רק פרוצדורלי, אלא מציל חיים. עורך הדין פועל בתיאום עם גורמי הרווחה והמשטרה כדי להבטיח מעטפת הגנה. יתרה מכך, להתנהגות אלימה יש השלכות ישירות על תיק הגירושין, ובפרט על סוגיות של משמורת וזמני שהות. בתי המשפט נוקטים משנה זהירות ודורשים לעיתים פיקוח על המפגשים בין ההורה האלים לילדים (במרכזי קשר) כדי להבטיח את ביטחונם.
תחום הירושה הוא המקום שבו הרצון האישי שלכם גובר (כמעט) על הכל. חוק הירושה הישראלי קובע ברירת מחדל לחלוקת עזבונו של אדם שלא הותיר צוואה, אך ברירת מחדל זו לא תמיד תואמת את מורכבות החיים, במיוחד במשפחות ב"פרק ב'". ללא צוואה, בן הזוג והילדים יורשים יחד, מה שעלול ליצור "שותפות כפויה" בנכסי מקרקעין ולהוביל לסכסוכים. הכלי החזק ביותר העומד לרשותכם הוא הצוואה, המאפשרת לכם לשלוט באופן מוחלט על חלוקת רכושכם.
נושא חשוב במיוחד הוא "צוואות הדדיות" – צוואות הנערכות על ידי בני זוג המורישים זה לזה את רכושם, ורק לאחר מות השני, לילדים. צוואות אלו כוללות מנגנוני הגבלה המונעים (או מקשים מאוד) על בן הזוג שנותר בחיים לשנות את הצוואה ולנשל את הילדים המקוריים, למשל לטובת בן זוג חדש. בנוסף, בעת סכסוכי ירושה (התנגדות לצוואה), עולות טענות על "השפעה בלתי הוגנת" או אי-כשירות של המצווה. עורך דין לענייני משפחה מנוסה יודע לערוך צוואה "משוריינת" המצולמת ומתועדת, שתעמוד במבחן בית המשפט ותבטיח שרצונכם האחרון יכובד.
עד לפני מספר שנים, אדם שאיבד את צלילותו היה הופך ל"חסוי", ובית המשפט היה ממנה לו אפוטרופוס (לרוב אחד הילדים או עמותה חיצונית) שינהל את חייו. הליך זה היה בירוקרטי, מסורבל ולעיתים פוגעני. כיום, הכלי של "ייפוי כוח מתמשך" מאפשר לכם לתכנן את העתיד בעודכם כשירים. זהו מסמך משפטי המאפשר לכם למנות אדם שאתם סומכים עליו ("מיופה כוח") שיקבל עבורכם החלטות אישיות, רפואיות ורכושיות ברגע האמת, וחשוב מכך – להנחות אותו *כיצד* לפעול. אתם יכולים לקבוע היכן תגורו, איזה טיפול רפואי תקבלו וכיצד ינוהלו כספיכם. זהו כלי המעניק שקט נפשי אדיר לכם ולילדיכם, ומונע סכסוכים משפחתיים סביב הטיפול בהורה המבוגר.
הבחירה בעורך דין שילווה אתכם באחת התקופות הרגישות בחייכם היא קריטית. לא מדובר רק בייצוג משפטי, אלא בבחירת שותף לדרך. פלטפורמת LawReviews מביאה את בשורת השקיפות לעולם המשפט. האתר מאפשר לכם להיחשף לחוות דעת מאומתות של לקוחות אמיתיים, לקרוא על ניסיונם עם עורכי דין שונים, ולבצע בחירה מושכלת המבוססת על חוכמת ההמונים ועל נתונים אובייקטיביים. במקום להסתמך על הבטחות בעלמא, LawReviews מעניקה לכם את הכוח לבחור נכון.
מדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי בלבד ומהווה הבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים שאינם קשורים למפעילי האתר. המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ואין להסתמך עליו כייעוץ כאמור, אין להעביר תיעוד ומידע רגיש באמצעות האתר. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש.
אודות
יצירת קשראודות LawReviewsמדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותיצירת פרופיל עורך דיןכניסה לאזור אישיחיפוש עורך דין
עורך דין מקרקעין/נדל"ןעורך דין מסחריעורך דין נזיקיןעורך דין דיני משפחהעורך דין חדלות פירעון (פשיטת רגל)נוטריוןעורך דין הוצאה לפועלעורך דין תעבורהעורך דין הגירהעורך דין פליליעורך דין דיני עבודה