מתי לבקש צו הרחקה ומתי לא?

צו הרחקה הוא שם כולל לכמה סוגי צווים שבאמצעותם מגן בית המשפט על אדם או עסק, חברה, מוסד או גוף, ולעיתים אף על הציבור כולו. צווי ההרחקה הנפוצים ביותר הם צו הגנה למניעת אלימות במשפחה וצו למניעת הטרדה מאיימת. יש עוד סוגים, וביניהם הבדלים רבים אך המשותף לכולם זהה: הם נועדו לשימוש במצבים של אלימות במשפחה, הטרדות, הצקות, איומים או תקיפות מיניות.

מתי לבקש צו הרחקה?

הצו מיועד להגן על מי שחושש באופן ממשי מפני סכנה. כך לדוגמה אם אדם מאיים להכות את אשתו, והיא מאמינה שהוא אכן יממש את איומו משום שכבר היכה אותה בעבר, באפשרותה לפנות באופן מיידי למשטרה ולבקש צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991.

דוגמה אחרת היא מצב של איומים או הטרדות של אדם כלשהו על אדם אחר או על בית עסק. אם קיים חשש ממשי, ניתן לפנות אל בית המשפט השלום, ובמקרים מסוימים גם אל בית המשפט לענייני משפחה, ולבקש צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001.

מתי לא לבקש צו הרחקה?

בשנים האחרונות נדמה שצו ההרחקה הפך למעין כלי ניגוח במאבקים משפטיים. כך למשל במקרים של זוגות בהליכי גירושים, בהם אחד הצדדים מבקש צו הרחקה כנגד הצד השני כשאין חשש אמיתי אלא בתואנת שווא כחלק מאסטרטגיה משפטית: נקמה, ניסיון לצבור יתרון במסגרת המאבק המשפטי או סיבה אחרת. הדבר כמובן פסול. צו הרחקה נועד למצבי חירום אמיתיים בלבד. בכל מצב אחר – אין להשתמש בו.

מה קורה אם מבקשים צו הרחקה בתואנת שווא?

כאשר בית המשפט יבחן את המקרה ויגלה כי לא היה בסיס אמיתי מלכתחילה לבקש את צו ההרחקה, הוא עשוי לפסוק פיצויים לטובת הצד שנפגע מכך. בפרט בדוגמת הגירושים שתוארה לעיל, הדבר גם עלול להחליש משמעותית את טיעוני הצד שביקש לשווא את צו ההרחקה, לשלול כל ניסיון עתידי להגיע לפשרה מוסכמת, ואם יש ילדים – גם לפגוע בהם רגשית לטווח ארוך ומשכך לא כדאי לבקש צו הרחקה ללא סיבה אמיתית.

סיכום

אם אין סיבה אמיתית לבקש צו הרחקה, מוטב שלא לעשות זאת שכן קיימת חשיפה וסיכון לפסיקת הוצאות. במקרה של איום ממשי, מומלץ שלא להסס אלא לבקש צו הרחקה מיידי – רצוי בעזרת עו"ד שמתמחה בתחום, על מנת שיוכל ללוות את התהליך ולספק ייעוץ משפטי נכון בעת הצורך.