חוב עד 163,000? שקלו הסדר נושים

הרבה אנשים שחייבים סכומי כסף ומתקשים להחזיר אותם חוששים מפתיחה בהליכי חדלות פירעון. עם זאת, בנסיבות מסוימות יש הליך נוסף שלא רבים מכירים: אם סכום החוב נמוך מ-163,000 ש"ח (הסכום מתעדכן מעת לעת), הבקשה למתן צו פתיחת הליכים מנותבת לא לבית המשפט אלא לרשות האכיפה והגבייה. שם קיים הליך ייחודי, לפיו בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה יורה הרשם על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. להלן נסקור את ההליך הייחודי המיועד לאנשים פרטיים החייבים סכומים נמוכים כאמור, ואת היתרונות הגלומים בו.

איך מתנהל התהליך?

באופן כללי, אדם שחייב כספים ואיננו מסוגל להחזיר אותם בשום דרך אחרת יכול לפתוח בהליכי חדלות פירעון כאמור בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תשע"ח 2018). השלב הראשון בתהליך הוא הגשת בקשה לפתיחת הליך, ובמקרה כזה הבקשה עשויה להיות מנותבת לאחד משני מקומות, בתלות בגובה החוב:

כאשר סכום החוב עולה על 163,000 ש"ח, הבקשה מגיעה לבית המשפט, ניתן צו פתיחת הליכים, מצבו הכלכלי של החייב נבחן בקפידה על ידי נאמן שממונה למטרה זו, ולאחר מכן ניתן צו שיקום כלכלי. בין היתר מוטלות על החייב מגבלות כלכליות שונות (למשל על השימוש בכרטיסי אשראי) ומוקמת קופת נשייה שאליה מופנים כל הנכסים של החייב ומתוכה משולמים תשלומים קבועים לנושים במשך כשלוש שנים. בשלב האחרון של התהליך ניתן לחייב צו שיקום כלכלי המאפשר לצמצם או למחוק את יתרות החובות בהתאם למצבו של החייב ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.

כאשר סכום החוב אינו עולה על 163,000, ההליך דומה אך קיים בו שלב ביניים ייחודי: אם הרשם מסיק כי בקשת החייב עונה על התנאים הנקובים בחוק, באפשרותו להורות על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים עם הנושים בתוך 30 ימים. הישיבה מנוהלת על ידי נציג הרשם, המנסה לגבש הסדר תשלומים שהחייב יכול לעמוד בו ויהיה מקובל על נושיו. ככל שמגיעים להסדר שמוסכם הן על החייב והן על רוב הנושים, ניתן ליישם אותו (כאשר במהלך תקופת ביצוע ההסדר, ההליכים נגד החייב יושהו) לכשיתקבל סכום ההסדר, תיקי ההוצאה לפועל יסגרו.

איך מתגבש הסדר תשלומים עם הנושים?

באופן טבעי, כל אדם או גוף שחייבים לו כספים שואף לקבל אותם. יחד עם זאת, במקרה שבו אין באפשרותו של החייב להחזיר את הכספים הללו, ייתכן שנושים מסוימים יסכימו להתגמש ולקבל סכום נמוך יותר, העיקר לקבל משהו מאשר לא לקבל שום דבר. כמה יקבלו? זה כבר עניין של משא ומתן, ובדיוק לשם כך נועדה ישיבת ההסדר שתוארה לעיל.

לדוגמה, נניח שאדם חייב לנושיו סכום של 100,000 ש"ח. אין באפשרותו לעמוד בהחזר הסכום המלא, והסכום אינו עולה על 163,000 ש"ח, ולכן בקשתו לפתיחת הליך חדלות פירעון מופנית לרשות האכיפה והגבייה. אז, במסגרת ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים עם הנושים המתקיימת בתוך 30 יום מהגשת הבקשה, אותו אדם יכול להגיש באמצעות עו"ד הצעה להסדר תשלומים שהוא כן יכול לעמוד בו - נניח, 50% מן הסכום ב-50 תשלומים שווים. אם רוב הנושים מסכימים, אותו אדם ישלם 1,000 ש"ח מדי חודש במשך 50 חודשים, ואז יקבל צו הפטר, התיק ייסגר והוא יוכל לפתוח דף חדש.

על מנת שהצעת הסדר תשלומים תאושר על ידי הנושים נדרש רוב של שלושה רבעים מקרב הנושים בחובות הוצל"פ וכן כל הנושים שהם צד להסדר ולהם חובות שאינם חובות הוצל"פ. אם הצעת הסדר מסוימת לא זוכה לרוב הנדרש, ניתן לנהל משא ומתן על תנאיה תוך התייעצות עם העו"ד. החייב יכול להציע למשל להחזיר 75% מגובה החוב, או פריסת תשלומים אחרת. בסופו של דבר יכול להיות מצב שבו מתקבלת הצעה שונה מזו שהוגשה בהתחלה, אך עדיין בתנאים שהחייב יכול לעמוד בהם. וכך ההסדר יוצא לפועל, הנושים מקבלים לפחות חלק מהסכום המגיע להם, וביותר מ-90% מן המקרים התיק נסגר מבלי להיכנס להליכים מייגעים, מסורבלים וארוכים של חדלות פירעון.

יתרונות ההגעה להסדר על פני צו פתיחת הליכים

הדילמה של הנושים מובנת: מגיע להם כסף והם רוצים לקבל אותו. מאידך, קיימת אפשרות ריאלית שהם לא יקבלו שום דבר. לחלופין הם יכולים גם לקבל סכום כלשהו מתוך החוב, אבל זה יכול להיות כרוך בהרבה מאוד בירוקרטיה, דיונים בבתי משפט, משא ומתן, הוצאות כספיות וכאבי ראש – ולכן במקרים רבים הם עשויים להסכים להפחתה בגובה החוב בתמורה לקבלת הכסף מוקדם יותר.

להליך זה יש יתרונות רבים עבור היחידים החייבים כספים. הבולט ביותר הוא קיצור משך ההליך כך שמתאפשר להם לקבל צו הפטר מהר יותר ולפתוח דף חדש מוקדם יותר. החייבים לא נדרשים להגיש דוחות ומסמכים בתקופת ההסדר, בנוסף, בדרך זו של הסדר מתאפשר ליחידים להימנע ממגבלות בבנק ישראל לרבות הגבלת שיקים או כרטיסי אשראי, לצמצם את הפגיעה בהם על פי חוק נתוני אשראי, וכן לחסוך בהוצאות הליך ושכר טרחת נאמן.

סיכום

חדלות פירעון היא אפשרות קצה העומדת בפני חייבים שלא נותרה בפניהם שום אפשרות אחרת להחזיר את חובותיהם. יחד עם זאת, במקרים שבהם סכום החוב נמוך מ-163,000 ש"ח קיים הליך ייעודי ברשות האכיפה והגבייה שמאפשר להימנע, למרות הכל, מכניסה להליכים מסורבלים של חדלות פירעון: חתירה להסכם פשרה עם הנושים תוך ניהול משא ומתן על תנאים שיאפשרו מצד אחד לנושים לקבל לפחות חלק מהסכום, ומצד שני יעניקו לחייב אפשרות לפתיחת דף חדש.